(מי שאלרגי/ת לסוג פוסט שכזה מוזמן/ת לדפדף הלאה)
הפוזיציה השנייה שעשינו במסגרת ״לשבור תקרות זכוכית״. זה מדהים אותי כל פעם מחדש. הייתי סקפטית בעצמי מודה. אמרתי ״אין מצב״. אבל כשמנסים הכל אפשרי בעצם. לא?
נכון, היה מאתגר. גם לי, כקושרת. לא מתכוונת לשקר לגבי זה. היה חייב פה תכנון. מה לעשות, משקל הגוף מדבר בעד עצמו. כן, נעזרתי בקרבינות כי אין ברירה. זה אחד הדברים שמלמדים באירועים. שיעור של מיס אייריס (היום פאולין שמה) שנקרא ״OMG! My model is bigger than me”
ואין ספק שהכל עובד שם יותר לאט. בתשומת לב. בבקרה. מדרגות. אי אפשר להרים בתנופה אחת. היו פעמים שלא חישבתי נכון והייתי צריכה להוריד למטה ולהתחיל מהתחלה. מזל שלבחור יש סבלנות ולנו 3 שעות לבלות יחד. בסוף זה הצליח. אני גאה בו מעל הראש. גאה גאה גאה!! תתכוננו כי יש עוד כמה תקרות זכוכית לשבור בדרך אולי כדאי לשים פתק ״זהירות, שביר״
בתמונות: תלייה ראשונה היפוך תחילה כדי להתרגל למנח דרך האגורה עצמה ברגליים.
אחר כך עברנו לתלייה מהאגן בלבד (תמונה שניה). מאתגר בטירוף.
ובסוף עברנו לתנוחת צד (תמונה שלישית) עם קשירת ראש (על הצוואר אין לחץ שמופעל).
