ובא לציון גואל - חלק ב

״עכשיו, תורי להנות ושתענג אותי.״

לבשתי שמלה שחורה וצמודה, גרביונים שחורים ונעלי עקב לקה גבוהות במיוחד. כשאני מולו עם השמלה הצמודה והנעליים החלטתי לשחרר אותו בשביל התענוג האישי שלי. התרתי מעליו את הקשרים ואת כיסוי העיניים והורתי לו לרדת ארצה שוב.

תוך כדי זה שאני עומדת מולו, תמירה ורזה, הוא מביט בי מלמטה, עינייו הטובות הביעו את הרצון לענג אותי ולהביא את המלכה לסיפוק. הורדתי את הגרביונים והתחתון שהיה ספוג במיצים הארוטיים שלי. דחפתי לו לפה והכרחתי אותו להסניף את הגרביונים שלבשתי. הוא לא הפסיק למצוץ בתאווה את תחתוניי ולהסניף את הגרביונים. ״יש לך ריח של מלכה אמיתית״ ענה לי הכלבלב.

לאחר מכן שכבתי על המיטה כשהעבד לרגליי. פיסקתי את רגליי ולפניו נגלה הדגדגן שלי, ורוד אדמדם נפוח מעט ולח מהרטיבות שקדמה לפני כן. הוא הכניס את ראשו מתחת לשמלתי הצמודה והחל ללקק. הזקן האדום שהיה לו לא הפריע כלל, אפילו די היה נעים לנוכח מגע לשונו העבה. הוא החל ללקק את הדגדגן בהתחלה עם כל הפה והשפתיים. ״לאט, ובעדינות. הליקוקים צריכים להיות עדינים ואיטיים ומגרים״. וכך עשה. לשונו התעדנה וריפרפה על קצוות הדגדגן הלוהט שהחל להפוך יותר ויותר לאדום ונפוח. התחלתי להזיז את האגן על פניו, שכל נוזל האהבה שלי ימרח על פניו וזקנו הארוך. הוא המשיך לאחר מכן לערבל את לשונו בתוך שפתי הדגדגן שלי, כאילו מנשק רכות אפרוח זעיר. בעדינות, ברכות, רק בקצה שלי הדגדגן. לאט...

אני מתחילה להרגיש חם. גבו היה רחב מספיק כדי שאניח את רגליי הארוכות על גבו ואכלא את ראשו בתוך מפשעתי. הוא חקר עם לשונו את תגובותיי, איך בנקודה זו או אחרת זה עובד, האם נעים או שמא אני קופצת כי זה מציק. שפתיו לא איחרו להגיע גם והוא ביצע מציצות קטנות וקצובות על השפתיים שלי, דבר שהגביר את העונג, לא התאפקתי והתחלתי לגנוח למולו. העבד היה מרוצה מהנאתה של מלכתו, והמשיך במלאכה.

תוך מספר דקות הגעתי לאורגזמה במיוחלת תוך כדי שאני דוחפת את ראשו כשלשונו נכנסת עמוקות אליי. הגעתי מזה הרבה זמן לפורקן משחרר ועוצמתי עד כדי כך שהרגשתי שגמרתי לו בפה. הוא המשיך ללחוץ עם הלשון בשפתיים שלי בדיוק בנקודה שבה התאגדו כל העצבים שריכזו את האורגזמה, וליקק אותה. פניו היו מלאות לחות, אך כמובן, הוא לא התלונן. ״מלכתי, יש לך רגליים יפות מאוד!״ התחנף העבד ״הן חלקות וארוכות כיאה למלכה שכמוך״ אמר. ״אני מרגיש שנולדתי לשרת אותך. נולדתי עבורך ובשבילך. הלוואי שתהיי המלכה שלי לתמיד. להתמסר אליך הרבה מלכתי״ הוסיף העבד. ליטפתי את ראשו, כיאה לכלבלב צייתן והוריתי לו להתקלח ולהתארגן. לפני שהלך הסתכל לתוך עיניי במבט אחרון, ירד על ברכיו פעם נוספת ונישק את כף ידי לאות תודה והערכה.

השעה 21:30 בערב. אחרי שיעור היוגה התחלתי את דרכי לכיוון הבית. בדרך קיבלתי סמס: ״אני יושב ברכבת, ובעזרת השם כשאני יגיע הביתה אני אתקשר למלכה. ובינתיים אני יושב וחושב והמחשבות שלי שאני סוף סוף פגשתי את ה מ ל כ ה שבשבילה באתי לעולם. אני כבר מתגעגע למלכה שלי״. לא נותר לי אלא רק לחייך לעצמי באמצע הרחוב ולהמשיך ללכת הלאה. הרגשה שמזמן לא חוויתי. בתקווה לחוות עוד כאלו.