תיאור סשן לכבוד ראש השנה (בהקשר לעילי בוטנר וילדי החוץ). קיבלתי הודעה זו מנשלט קבוע שלי ששיתף איתי את חווית הסשן האחרונה שהיתה לנו יחד...
בהסכמתו החלטתי לפרסם. מקווה שגם אתם תאהבו גם 😊 "בכאב מצאתי אושר...
אני עוצמ.ת את העיניים
בין מציאות לבין חלום...
אני עוצמ.ת את העיניים
וזה נעים נעים עכשיו" (עילי בוטנר כל-כך מדוייק)
סשן ראשון, אחרי הרבה סשנים משובחים, שעל העיניים הנחת כיסוי והוספת גם בד קשור. אני עוצם את עיני אבל את שמש🌞 את בפנים...
החושים מתחדדים, התמודדות עם פחד הלא נודע, לדעת שאת נשארת כאן קרובה, מגע ולטיפת שוט מפתיעה, ואני מתמסר ומשחרר שליטה.
קשרת לי את הידיים פשוקות - פרושות לצדדים, את הרגליים קשרת בשיכול חזק וחושפני. קשרת אותן היטב, ויצרת עם החבלים רתמת אחיזה חובקת עם גל כאב.
אני שוקע לתוך טפטופי כאב והמגע מכאיב וגם מלטף.
המוזיקה ברקע משובחת ואת מצטרפת אליה, וזה עושה טוב בלב.
התרת ופרמת ממני את הקשרים, והחבלים ליטפו ורפרפו על הגוף.
בסוף, הסרת את כיסוי העיניים, ואני רוצה להשאר עוד במקום שבין מציאות לבין חלום... תודה לך 👸 על סשן מחדש ומרענן כמו תמיד.
על ההזדמנות...
תודה על המחוות והדאגה לפרטים הקטנים תוך כדי הסשן, שגם עם האתגר מאפשרים להתמסר.