"ערסלי אותי כמו רוח מנשבת
לאט לאט בתוך ערסל החשיכה
הלילה בא באצבעות חמות
פורט על נבל השכחה"
('מזמן' צרויה להב - לריטה)
ערסלי אותי בחבלייך ובקשרייך-
את קושרת את ידי, את זרועותיי מאחורי הגב זקוף, חבלייך חובקים עוטפים סביב לחזה.
את קושרת את רגליי צמודות, ומקבעת אותם יחד לידיי, בכריעה על ברכי נקשר הדוק אל מוט הבמבוק שמעל.
גופי שוקע אל החבל העוטף, ואני ללא שליטה, מונח בתוך ערסל של חבלים החובקים אותי, שומרים עלי יציב מנפילה.🪢
ערסלי אותי בהצלפותייך -
כלי הצלפה בידייך
מכים ומסמנים סביב סביב לגופי,
ידייך מרפרפות מדגדגות,
גופי רוקד בין אצבעותייך,
את משחקת בי,
בתוך ערסל החבלים וזנבות השוט, נתון כולי לשליטתך, שוקע אל החום העוטף.
ערסלי אותי -
בין ידייך העוטפות את גופי, בין אצבעותייך המלטפות ופורטות על פני,
את כמו רוח מנשבת...
קרן שמש 🌞 נעימה.
תודה לך 👸
על סשן מסעיר, מכאיב, עוטף וקסום 😇
על המחשבה לפרטים, על הסימנים שנשארים, על הזכות להתמסר ועל מי שאת 😊