אומנות השיבארי: דווקא כשהגוף קשור המוח משוחרר

אם עדיין לא שמעתם על אומנות השיבארי, כנראה שנשארתם לגמרי מאחור. גולדי סאנשיין, אמנית שיבארי מהמובילות בארץ, מסבירה את כל מה שרציתם לדעת על האומנות המסקרנת הזאת, ולא העזתם לשאול

הכתבה המלאה נמצאת בקישור https://www.tzomet-ran.co.il/experts/41150

אמנית השיבארי גולדי סנשיין: "דווקא כשהגוף קשור, המוח משתחרר"

כשמדמיינים מפגש אצל קושרת מקצועית ומלכת BDSM, הדמיון יכול להפליג למחוזות די מאיימים שכוללים כאב, אימה והמון גוונים של אפור. גולדי סנשיין, שעושה בדיוק את זה, דווקא מציירת תמונה אחרת לגמרי של העולם המסקרן הזה. "להיות תלוי באוויר זה לצחוק על כוח המשיכה, בשבילי זו ההזדמנות לעוף כמו פיטר פן ודווקא להשתחרר מהכבלים של השגרה".

גולדי היא מהדמויות הבולטות בישראל שעוסקות באומנות הקשירה היפנית – שיבארי. מה שהתחיל כשיטה לעינוי אסירים בכלא היפני, אומץ בשנות ה-50 בקרב חובבי קשירות אירוטיות ו-BDSM אך בהמשך התפתח לאומנות לכל דבר, עם קהילה ענפה של קושרים ונקשרים בכל רחבי העולם. "נכון שיש בשיבארי היבטים מיניים, אבל יש בו גם הרבה יותר מזה. האירופאים לקחו את הדבר הזה והפכו אותו לאומנות. הם מארגנים מופעים, פסטיבלים וכנסים שנותנים ביטוי ליצירתיות ולשחרור שבקשירה".

גולדי מעבירה סשנים כמלכת BDSM, אך גם עושה סמי-סשנים של קשירות שיבארי שאינן אירוטיות, לגברים ולנשים שפשוט רוצים להרגיש איך זה להיות קשורים ולהיתלות באוויר. בסמי-סשנים, בניגוד למפגשי השליטה, היחס הוא הרבה יותר רך, מכיל ומאפשר. היא מדגישה שלא כל קשירה היא מינית או באה לספק צרכים מיניים. הנשים והגברים שמגיעים אליה עושים זאת מסיבות שונות ומגוונות. "החוויה הזאת של לעוף גבוה באוויר היא ממש לא מובנת מאליה. למרות שהגוף קשור, זה יוצר שחרור אדיר בראש אצל הרבה אנשים. מגיעות אליי לדוגמה נשים שעסוקות כל הזמן בבעיות של שגרה – משפחה, ילדים, בעל, עבודה – ובשעתיים שלנו ביחד הן יכולות לנקות את הראש וליהנות, באופן די אירוני, מחופש אמיתי".

"אינטימי – לא מיני"

גם החוויות שעולות במהלך סשן כזה הן מגוונות ומשתנות מאוד מאדם לאדם. "הייתה לדוגמה אישה שבהתחלה חששה מאוד מהחבלים והרגישה חוסר נוחות, אבל אז ראיתי שבשנייה אחת כל החששות שלה השתחררו. בסוף היא התפרקה מבכי שהיה מאוד מזכך ואמרה שאף פעם לא חוותה דבר כזה".

"הגיע אליי גם פסיכולוג שרצה להבין מה מרגישים אנשים שקשורים באוויר. אז תליתי אותו בהתחלה בתנוחת ערסל ובהמשך באופן מבוקר שיניתי את התנוחה כשהוא עם הראש למטה והוא סיפר שהרגיש שהוא חוזר לרחם של אימא שלו. הייתה גם אישה שקשרתי בתנוחה שבה משקל הגוף מאוזן באוויר והיא דמיינה שהיא בתוך סירה שהגלים מנענעים. אני זוכרת גם שקשרתי גבר שבסוף הזיל דמעה ואמר שהחוויה הזאת החזירה אותו לילדות הקשה שהייתה לו בצל הדת".

מהחוויות שהיא משתפת ניתן לחשוב שמדובר בטיפול. אך גולדי מבהירה שהמפגשים האלו הם לא טיפוליים, אם כי הם בהחלט עשויים להציץ רגשות מסוימים. חלק מהאנשים מגיעים לסשן כדי להרגיש ולחוות דברים שהם לא חשים ביום-יום ואחרים בעיקר גברים, מגיעים אליהם כדי לממש פנטזיות שליטה וחוסר אונים. "סשן שיבארי הוא מאוד אינטימי – אבל לא מיני", היא אומרת. "יש בו נגיעה בגוף לצורך הקשירה, אבל לא יהיה מגע באיברים אינטימיים או בניגוד לרצונו של הנקשר. המטרה היא נטו לתת את החוויה של הקשירה. גם אני במהלך הסשן תמיד לבושה – אם מדובר בסמי סשן של קשירת שיבארי אני בבגדים רגילים. בסשן BDSM לעומת זאת אתלבש כדומינה, שולטת, תחת קוד לבוש מאוד מחמיר והסשן יתנהל על פי זה".

קשר של אמון

מי שלא מכיר את עולם ה-BDSM יכול לחשוב שחלק מ"דרישות הקבלה" לעבודה כשולטת מקצועית כוללים קשיחות, חוסר אמפטיה וניתוק רגשי. מספיק לשוחח כמה דקות עם גולדי כדי להבין שזה לחלוטין לא המצב. מדובר באישה רגישה ומכילה מאוד – עם אינטליגנציה רגשית מפותחת. כשהיא נפגשת עם אדם לראשונה – בין אם לסשן שליטה או קשירת שיבארי, היא קודם כל מוודאה שלא תעשה דבר שיפגע בו או יעמוד בניגוד לרצונו. "מפגש כזה דורש המון אמון וגם כימיה טובה בין הקושרת לנקשר. אם אדם לא סמוך עליי ויתמסר לחוויה, זה פשוט לא יעבוד", אמרה. לכן, כל מפגש מתחיל בשיחת היכרות שבה עושים תיאום ציפיות ומכירים את ההיסטוריה של השיבארי ואת החבלים.

בשיחה הזאת מבצעת גולדי "שאלון רפואי" לכל דבר. "להיות קשור באוויר זה ממש כמו לעשות ספורט – חייבים להגיע מוכנים, לדוגמה, עדיף לא לאכול ארוחה כבדה מדי כשלוש שעות לפני הסשן. אני תמיד שואלת על המצב הרפואי, היסטוריה של ניתוחים, תאונות או פציעות, קעקועים, עדשות בעיניים או כל דבר אחר שיכול להשפיע על אותו האדם בסשן, אפילו על טריגרים אישיים או טראומות נפשיות מהעבר". לדבריה, המטרה במפגש היא אמנם להתנתק ולוותר על שליטה – אך אף פעם לא במאה אחוזים. לכן היא לא תקבל לסשן אנשים בהשפעת חומרים משני תודעה כמו סמים או אלכוהול וגם תבקש להתריע כשהם מרגישים שמשהו לא תקין. "אני בעד ניתוק ושחרור כשהכול מרגיש תקין – אבל חשוב שהאדם יהיה במודעות למקרה שמשהו משתבש".

"אני לא בודדה כמו שחשבתי"

בשנות ה-20 לחייה, גולדי בכלל עבדה בתחום שגרתי לחלוטין – כמעצבת גרפית. כשהייתה בת 28 היא התחילה לחקור את עולם ה-BDSM שריתק וסקרן אותה מאוד. בתקופה הזאת היא התנסתה בכל מני תפקידים בעולם הזה, גם כשולטת וגם כנשלטת, אך בסופו של דבר הרגישה שנכון לה יותר להחזיק את החבלים בידיה ולא להיפך. "הרגשתי שהמקום הכי טבעי בשבילי הוא כמובילה ולא כמובלת", היא נזכרת. לשיבארי היא נחשפה לראשונה כשחבר משותף, דורון, הזמין אותה למפגש של קושרים ונקשרים. "כשהגעתי לשם הייתי בהלם. ראיתי נשים תלויות באוויר ואנשים שקושרים בצורה סופר מקצועית וההרגשה הייתה מדהימה. זה קרה עוד לפני שהנושא הזה נכנס לשולי המיינסטרים. היום עם ספרים כמו 50 גוונים של אפור, מופעים וסרטים בנושא, זה נראה לגיטימי, אבל בתקופה הזאת העולם הזה היה די במחתרת. כשנחשפתי לזה, פתאום הרגשתי שאני לא כל כך בודדה כמו שחשבתי – שיש עוד המון אנשים שחושבים ומרגישים כמוני".

מה שהתחיל אצלה כתחביב, תפס בהדרגה נפח משמעותי יותר ויותר. המקום של הקשירות בחייה הלך והתעצם עד שהפכה כאמור לאחת הדמויות הבולטות בתחום השיבארי. כיום היא מופיעה במסגרות שונות, משתתפת בפסטיבלים ברחבי העולם וגם מלמדת אחרים את האומנות הייחודית והמסקרנת הזאת שהיא כל כך אוהבת. כששאלנו מה כל כך משך אותה בתחום (והתנצלנו על משחק המילים השחוק), היא סיפרה כי "מהר מאוד הרגשתי שהחבלים חדרו לי מתחת לעור. יש משהו מאוד מיוחד בתחושה שכל הגוף קשור – אבל ה"מיינד" הכי משוחרר שיוכל להיות".

כולם רוצים לתלות מהאוויר

באירופה, היא מסבירה, היקף התופעה הזאת גדול ומשמעותי הרבה יותר. לכן היא מלמדת ומופיעה בעיקר שם, אך גם בארץ הנושא נכנס בהדרגה לתודעה. בזמן האחרון גם בישראל אנשים מתחילים לגלות עניין בתחום ואף לרצות ללמוד איך לקשור בעצמם. כיום גולדי מעבירה שיעורים פרטיים בקשירות וגם סדנאות בנושא לקבוצות. "כשאדם מגיע אליי ללמוד, השאלה הראשונה שאני שואלת זה למה הוא רוצה לעשות את זה. מגיעים אליי לדוגמה זוגות שרוצים לגוון בחיי המין, או אנשים שכבר קושרים ביום-יום כתחביב אבל רוצים להגיע לרמה מקצועית גבוהה וללמוד לתלות באוויר. כדי לעשות דברים כאלה נדרשת רמת מקצועיות גבוהה מאוד – כי קשירה לא מקצועית יכולה להסתיים בשברים, פציעות או גרוע מזה – וכבר ראיתי את זה קורה".

החוויה האולטימטיבית בקשירה היא התלייה מהאוויר – שלתפיסתה של גולדי מרגישה "ממש כמו לעוף". אך חשוב לה להדגיש שכדי לתלות אנשים מהאוויר, קודם כל חשוב להתאמן המון על הקרקע ולתרגל "על יבש". "רק כשיש מספיק ניסיון, הבנה בקשירות קרקע והיכרות מעמיקה עם גוף האדם, אפשר לבדוק אופציה לקשירה באוויר. אבל גם את זה חשוב לבצע בהשגחה צמודה של אדם מיומן ומנוסה – ואף פעם לא לבד בפעם הראשונה".

כמו בכל סוג של אומנות, גם בשיבארי יש מגוון עצום של סגנונות, גישות, קשירות וחבלים. לכל קושר בתחום הזה יש כמובן את ההעדפות והסגנון הייחודי שלו. גולדי מבחינתה אוהבת להתאים את החבלים וסוג הקשירה לאדם שמולה. "הקשירות היפניות המסורתיות היו מותאמות בעיקר לנשים יפניות שבדרך כלל היו רזות וגמישות. האירופים הרחיבו את האומנות הזאת ופיתחו המון סוגי קשירות שמתאימות לכל מני מבני גוף". לכן, גם כשהיא מלמדת אנשים לקשור, היא שמה דגש רב על התאמת החבלים וסגנון הקשירה לפרטנר.

"כדי שזה יעבוד צריך להרגיש את האדם שמולך – מה הצרכים שלו, מה הוא רוצה להרגיש בסשן, מה מפחיד אותו, מה הוא לא מוכן לעשות. זה לא רק ללמוד טכניקה, סוגי קשרים וחבלים – זה לפתח אינטליגנציה רגשית ומנטלית שמשפיעה מאוד על ההצלחה של החוויה כולה".

גולדי סנשיין – אומנות השיבארי טלפון: 054-3208454 קישור לאינסטגרם  קישור לאתר קישור לפייסבוק  מייל: BGoldenGoddess@gmail.com